אתה כמו תינוק! 

אני מסתכלת היום על תינוק שעושה את צעדיו העצמאיים הראשונים ואני חושבת עד כמה שזה דומה לכל מהלך החיים שלנו , בכל תחום חדש שאנחנו לומדים או רוכשים בו מיומנות אנחנו מתחילים ממש כמו תינוק בלהביט ולספוג , א"כ לבצע החלטה לכאן או לכאן , א"כ מתחילים ב"זחילה" לאט לאט לומדים להיתקדם ולהעמד על שני הרגלים בצורה כמעט עצמאית ואז מגיע השלב המרגש אם זה בהתחלת של זוגיות מבוססת או אם זה בתחילתה של קריירה מפוארת של צעידה אומנם מהוססת אך עצמאית ,

אבל לפעמים כשאין רצון להיתקדם או כמשהו חיצוני מפריע להיתקדמות התינוק שלנו לא יכול לזוז לאן שהוא רוצה ואז הוא מתחיל לחפש דרכים אחרות-חלופיות להתקדמות ואת זה מישום מה חלקנו שוכחים כמבוגרים ,את האפשרות לחפש דרך אחרת להגיע אל המטרה ונשאלה השאלה כבר ע"י אלכסנדר דיומא ש "הכיצד זה שלמרות שהתינוקות הם כה אינטיליגנטים, המבוגרים הם כה טיפשים? כנראה זוהי השפעת החינוך."

וזה כניראה הבעיה המרכזית שלנו כבני אדם -לא טיפשים לעניות דעתי אך בהחלט נתונים להשפעות חיצוניות ,שאנו נולדים עם האינטליגנציה שמאפשרת לתינוק קטן בן חודשים ספורים לא לוותר ולחפש דרכים נוספות להגיע ל"צעצוע" אך החינוך שאנחנו מקבלים והפרדיגמות = המשפטים החקוקים בנו חינכו אותנו לעתים שלפעמים צריך לדעת להרים ידיים אבל לא לימדו מתי, ואז אנו מוצאים מבוגרים אינטליגנטים , בעלי השכלה גבוהה ורחבה ,בעלי ידע כללי נרחב, נפלאים ובעלי "לב של זהב" שנימצאים עם הראש על הקרקע ואין לנו שום מושג איך להתרומם.

ובכל המאמר הזה אני פונה למי שרואה את עצמו בין אלו שלא מצליחים להמריא אל חלומו ולהגיד לו לנסות ולשכוח את מה שאמרו לו או עליו במהלך השנים או "לתכנת " את ראשו מחדש ולנסות להיסתכל על העולם במבט תמים של תינוק שמרגיש שהוא רוצה ויכול להוציא את המייטב מכל צעד שלו וכל מה שהוא יעשה העולם יחייך אליו (לרוב).

שולחת אותך לדרכך בברכת דרך צלחה

עומדים לצידך

בת אל אוקרט

וצוות מפתחות לחיים